יום שני, 22 באפריל 2019

"אֲנַחְנוּ " ו"נָחְנוּ ". כאורך הרוח של תשוּבַת מִזְגֵי הים והרוחות.

י' ואני דיברנו על " אֲנַחְנוּ " ו"נָחְנוּ " שאמרו האחים ליוסף, ועל "אחים מצרִיים" ו"אנחנו" שאמרה אשת פוטיפר של תומס מאן, שהחזירו את "אנחנו" ו"נחנו", והרי כמו שהם הוציאו אותו מתוכם היא הוציאה אותו מהאחים המצרִיים שלה, ומהיותו כבר מצרי, והחזירה אותו אל היותו עברי, ואל ירידה אל בור, בית הסוהר
וכמו מעשה הבֶּגֶד שעשתה, שהחזיר את מעשה כתונת הפסים שעשו האחים, ה"אנחנו" שאמרה גם הוא תשוּבַת הדברים בתוך הזמן, תשובת העָבָר אל ההווה שלה ב"יוסף אחיו", ואל העתיד שיצטרך להיות שם
כל כך ארוך הזמן וארוכה הסִפרוּת הזאת, ו"אנחנו" ו"נחנו" מופיעים בתוכם כהופעַת הבְּקָרִים והערָבים שלנו. 
נזכרתי ביומן הספינה, ה"אנדוור", של קפטן קוּק, ובאורך הרוח של הדיווחים היומיים הקבועים על מִזְגוֹ של הים ועל מִזגן של הרוחות, וכמעט יכולתי להבין את גודֶל הדבר שראה קפטן קוּק בתשוּבַת מִזְגֵי הים והרוחות, את אורך הזמן ואורך הים שראה, שהיו גדולים מן השמים והרוחות שראה מעליו ומן הים שראה מתחתיו רק עד האופק. 
ותשוּבַת הדברים ב"יוסף ואחיו" של תומס מאן היתה בעינַי לרגע כתשוּבת מִזְגֵי הים והרוחות.           


[וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, לֹא אֲדֹנִי; וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ, לִשְׁבָּר-אֹכֶליא כֻּלָּנוּ, בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד נָחְנוּ; כֵּנִים אֲנַחְנוּ
אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּיד. בראשית]

["אחים מצריים!...התראוני עומדת על מפתן הבית הזה, והאם מכירים אנחנו זה את זו, אתם ואני?  - "אנחנו" וגם "זה את זו"...". 
"את הנוכרי הזה הביאו לנו אל הבית  - "לנו", שוב! לצחק בנו ולהבזות אותנו...". יוסף ואחיו. תומס מאן. ספרית פועלים. מגרמנית מרדכי אבי שאול



                                     
Painting by Samuel Atkins (1787-1808) of Endeavour off the coast of New Holland during Cook's voyage of discovery 1768-1771. Inscription on reverse of painting indicates it relates to the grounding of the Endeavour on the Great Barrier Reef in June 1770. Samuel Atkins (c.1760-1810) National Library of Australia




                                 
Earl of Pembroke, later HMS Endeavour, leaving Whitby Harbour in 1768. By Thomas Luny, dated 1790.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה