"ותצחק שרה בקרבה לאמֹר, אחרי בלותי היתה לי עדנה? ואדונִי זָקֵן"
"ויאמר יהוה אל אברהם, למה זה צחקה שרה לאמֹר, האף אמנם אלד ואני זקנתי?"
"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה,..."
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה,..."
כשדמויות ב"איליאדה" מוסרות באופן מדויק כל כך את דבריהן של דמויות אחרות, הן כמעט יוצרות ציטוּט של טקסט בתוך טקסט ואיזו הרגשה של יציבוּת בתוך הזמן הארוך. וכנראה, רק בתוך מרחבי כתיבה גדולים כל כך יכולים הציטוטים המדויקים להיות לקולות הדהוד כֹה חזקים של מה שכבר נכתב.
כל כך שונה, כמובן, האופן שבו נמסרים דברים בספר "בראשית", שאינו נסמך על המרחבים הגדולים של הכתיבה אלא על הצמצוּם ועל השינויים שבתוך הצמצום. ובעוד יציבוּת הציטוטים של ה"איליאדה" מעניקה לנו גם את הרגשַת יציבותנו שלנו, מערערים השינויים של ספר "בראשית" את הרגשת הידיעה שלנו.
ובעצם, השינויים האלה, המטרידים את מחשבותינו, גם יכולים להזכיר לנו שספר "בראשית" לא יאפשר לנו את ההרגשה הדומה להִצטרפוּת אל עולם האֵלִים והמלכים שמאפשרת ה"איליאדה"].
"יְהוָה יִרְאֶה" הוא חזרה חלקית או ציטוט חלקי של "אֱלֹהִים יִרְאֶה" [שאמר אברהם אף על פי שאלֹהים לא אמר שיעשה זאת] והשינוי ל"יְהוָה" מערער את הידיעה שלנו על ״אֱלֹהִים יִרְאֶה". ובעצם, השינוי מערער עוד את הידיעה הלא שלמה שלנו על הרצונות והכוונות של אברהם ושל אלֹהים.
החזרות החלקיוֹת עם השינויים, המחַזקות ומערערות בעת ובעונה אחת את הדבר שעליו הן חוזרות, מזכירות לנו שוב ושוב את מה שכמעט נסתר מעינינו.
רציתי לראות אם בציוּר העקדה [Sacrifice of Isaac] של רמברנדט יש משהו מתמונת השינויים והעִרעוּר שבפסוקים. קשה לי כל כך לראות את זה.
חזרַת מוקדֵי האור הבהיר וצבעים אחרים נראית דווקא כשאיפה אל הידיעה הכמעט אחידה. נדמה לי שמשהו בדמוּת המלאך קצת חורג, כמו הרחקה מסוימת מיכולת הידיעה עליה, אבל הדבר הזה לא חשוב מאד. גם עִרעוּר הידיעה שיש בפסוקים לא חשוב לציוּר. והרי הציוּר שואף אל ידיעה ואל אי ידיעה גדולה משלו.
 |
| רמברנדט Sacrifice of Isaac Rembrandt |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה