...נמשכנו אל נורָאה, ב"הִתגברוּת נוראה על העֶצֶם", והיינו צריכים להבין אותה, ואת העֶצֶם, שהוא אלֹהים, וישראל אמר תחילת הגדרַת אלֹהים כעצם וכעַצְמוּת בימי הבינַיִם, כהמשך של פילוסופיה יוונית ותרגומה לערבית, וראינו בעצם ובעַצמוּת תיאור המופשט וגם תיאור החומר לפני היוֹת הדבר עצמו. ואלֹהים מוותר על חלק מהעצמוּת שלו כדי שיהיה מרחב שבו יהיה עולם. הִתגברוּת על העצם כדי לתת מקום למרחב, שבו יוכל כל דבר להתקיים.
וראינו את הִתגברוּת נוראה כנמשכת אל הנורא שבאלֹהים, והנורא הוא לפני שיש יש, ולפני הנורא במקום, "יש יהוה במקום הזה... מה נורא המקום הזה", ואלֹהים צריך לעמוד מול מידת הנורא שלו כדי ליצור דבר אחר ממנו. וההִתגברוּת נוראה לאלֹהים וגם למה שנוצר דרך הנורא, ומכיר את אלֹהים בראשונה דרך הנורא.
["עניין הצימצום כביכול ידוע , והוא מיעוט רב ועצום באורות, בהתגברות נוראה על העצם , אם בכלים בשורשם , ואם לאור המחייה אותם. בכוונה שיוכלו הנבראים להתקיים , במציאותם , ובהויתם יהו בעת הקיצוב לקיומם." מהחיבור של יהודא ליאון אשכנזי. ]
[יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, בראשית כח]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה