יום שבת, 12 בינואר 2019

עוֹר המִסתכלים ו"עוֹר" האמנוּת.

האמן סטיוארט רינגהולט שהִנחה כמה סיורֵי עירוֹם במוזיאון לאמנוּת מודרנית בסידני אמר בראיון אתו שבגדים, במיוחד בגדים צבעוניים, מסיחים את הדעת מהאמנוּת המוצגת בתערוכה. ונזכרתי פתאֹם בתערוכות האמנוּת לכלבים, שישְנה בהן האמונה  שדעתם של כלבים יכולה להתרכז בסוג מסוים של אמנוּת, אמנוּת לכלבים, ולא בציוּר של רמברנדט, למשל, ושבגללן הרהרתי בידידִי הכלב תוּת הרגיל לראות רישוּם בעיקר, ושכנראה לא היה רוצה שירחיקו אותו מכל אמנוּת העולם, אבל בעיקר הטרידה אותי שוב המחשבה על "עוֹר בעד עוֹר", מין זיכרון שייך ולא שייך לכאן, מתפענח ולא מתפענח, מהבהב מרחוק כל כך, אבל מושך אותי אל המחשבה שכדֵי לראות את "עוֹר" האמנוּת לא צריך המסתכל בה להראות לה את עורו, ולא צריך לראות את עורו שלו, ושהעור העירוֹם של האמנוּת לא צריך כמובן את עורו העירוֹם של המסתכל בה, וכשהעור העירום של האמנוּת מֵעיר תדהמה גדולה בלב המסתכל בו, היא יכולה להזכיר מעט את התדהמה מעירוֹם האדם, אבל היא גם כמו דבר חדש לגמרי, זָר, כמו תדהמה ממראוֹת חלום בקצוֹת הידיעה שלו
והאמנוּת, שתמיד היא עירומה, לא דומָה לו, למסתכל בה, ועור העירוֹם שלה לא מגלֶה ומסתיר בשר ודם ואת הִתקלקלוּת החומרים החיים בַּזמן ואת הבּוּשָה שבהתקלקלוּת.         
    

["וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת-יְהוָה, וַיֹּאמַרעוֹר בְּעַד-עוֹר, וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ--יִתֵּן, בְּעַד נַפְשׁוֹב,ה אוּלָם שְׁלַח-נָא יָדְךָ, וְגַע אֶל-עַצְמוֹ וְאֶל-בְּשָׂרוֹ", איוב, ב.  ]

[Ringholt’s motivation in conducting this unusual tour was to allow an audience to experience art in a new way, to explore the affect of nakedness and see what happens when a group of strangers peel off their layers of protective clothing. As a result, Ringholt has discovered that ‘Geometric Abstraction and minimal art view well naked. 

Why do we not consider the clothed audience as noise? We need to consider the reductive approach again and reduce the audience. Nudity is a solution.

  



     

                             
    
                מתערוכת אמנות עכשווית לכלבים    



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה