יום שני, 13 באוגוסט 2018

מוֹת עץ השזיף.

...דיברנו על עץ השזיף שחלה ומת בגינה, ובטעות השווינו את זה לדברים אחרים שהִכרנו כגון היחלשותן של אידיאולוגיות, שקיעתם של רעיונות, דעיכתם של זרמים באמנוּת, בעוד שרק כלפי עץ השזיף לא היתה לנו שום תלונה. 
והרי הופעתם ושקיעתם של אידיאולוגיות ושל רעיונות ושל זרמים באמנוּת לא דומות מאד ללידתו חייו ומותו של עץ השזיף ולחייהם ומותם של בני האדם ושל החיות, למרות דמיון המחזוריוּת שבהם, כי האידיאולוגיות והרעיונות וסגנונות האמנוּת, כמו תנועות בני האדם הגדולות על פני האדמה, והקמת הערים ונטישתן, והופעת המלחמות וסופֵיהן, שוקעים ודועכים גם מפני שהם נידונים תמיד על ידֵינוּ. לא כמעשי הטבע. 
דיברנו גם על ימֵי הופעתו של הציוּר המופשט, ששאף כל כך אל הבעַת גודֶל הרוח האנושית, רוח בני האדם, והיה נדמה שהוא יכול להתעלוֹת כל כך בגלל מראֵה הרוח האנושית שבו, אבל בעצם הוא כָּמַהּ גם אל הנשֹגב ממנה, כמו שעשתה אמנוּת רבה לפניו. כאילו האמין שהנשֹגב לא יוכל להיות נתון לתְלוּנוֹתֵינוּ כמו שנְתוּנִים האידיאולוגיות, הרעיונות, הסגנונות של האמנוּת, המלחמות ואי-המלחמות.  
  
[ ולא השוויתי את הצַּעַר על מוֹתוֹ של עץ השזיף לצער אחר, אף על פי שמותו של עץ השזיף דומה מאד למותם של בני האדם ושל החיות. אבל הרי פרחיו העדינים כל כך היו מזכירים לי את פרחי השזיף שרק דמיינתי לי בגלל הציוּרים הסיניים והיפניים. ]         



                                             
     
       Richard Diebenkorn,

Ocean Park Series No. 49

United States, 1972
Paintings
Oil on canvas

   ריצ׳רד דיבנקורן אושן פרק 49


        

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה